דראשנות

מתוך הוודות צמחו במהלך האלף הראשון לפני הספירה שש אסכולות חשיבה שונות הנקראות ‘‘אסטיקה‘‘: ניאייה, ויששיקה, סמקייה, יוגה, פורווה מיממזה, אוטארה מיממזה הקרויה גם וודאנטה. אסכולות לא אורתודוקסיות הנקראות ‘‘נאסטיקה‘‘ כוללות לפי השקפות מסוימות את הבודהיזם, ג‘איניזים והצ‘ארווקה.

1. סמקייה (Samkhya) סוטרה - חוברה על ידי קפילה (Kapila) ועוסקת בפורושה=   Purusha   הרוח   ובפרקריטי  Prakriti החומר . הסמקייה הייתה במקורה אתיאיסטית שערערה על קיומו של אלוהים.  היא דואליסטית (הפרדה בין אלוהי ללא אלוהי).

2. וודנטה (Vedanta) סוטרה- חוברה על ידי בדרינריאנה (Badrinarayana) ב-500 לפנה"ס לערך. הוא ארגן את לימוד האופנישדות- הן חלק מכתבי הוודות והמשך להן ועוסקות בעיקר בדברי הגות והתבוננות, ובעיקרון הברהמן אשר הוא הבסיס לדברים כולם. האופנישאדות נלמדו בקבוצות תלמידים קטנות שישבו ליד שולחן המורה והקשיבו לדרשותיו על סודות החיים. נונדואליסטית (מציאות אחת). 

 

3. יוגה (Yoga) סוטרה- נערכה ונכתבה בספר על ידי פטנג'לי כנראה ב 200 -100 לפנה"ס. בקצרה, היוגה על פי פטנג'לי היא מאמץ מתודי להשגת שלמות. זו מושגת דרך שליטה באלמנטים שונים של הטבע האנושי, הן פיסיולוגיים והן פסיכולוגיים. היוגה שהייתה עוד לפני פטאנג’לי נחשבה כנונדואליסטית ורק אחריו כדואליסטית.
 

4. מימנסה (Mimanasa) סוטרה- נכתבה על ידי ג'אימיני (Jaimini) –מייסד בית הספר מיממסה, בין 100 לפנה"ס ל 1 לפנה"ס. מטרתה העיקרית של שיטת מיממסה הייתה לספק צידוק פילוסופי לריטואליים הוודיים. שיטה זו תרמה להתפתחות הפילוסופיה ההודית. מתעסקת בהקבלות שונות בין תהליכים קוסמיים ופעולות טקסיות.
 

5. ויששיקה:קאנאדה- שיטה הכוללת ניתוח פרטני של קטגוריות הדהרמה והיסודות המבניים שלהן. מתעסקת בהבדלים בין קטגוריות שונות של המציאות.
 

6.  ניאייה (Nyaya) סוטרה- חוברה על ידי הפילוסוף ניאייה גאוטמה ב 300 לפנה"ס. ניאייה ידועה בטיפולה בתיאורית הידע וההיגיון, שאומצה על ידי כל השיטות. הפילוסופים ה"ניאיים" טענו שני טיעונים חשובים לגבי קיומו של האל. האחד הוא הקרמה (Karma)- קשר של סיבה ותוצאה, והשני הוא הבריאה עצמה. מתעסקת בלוגיקה ובתורת ההכרה.